גזר דין בתיק ת"פ 8293-09

כללי

1.         בתאריך  12.11.09 בסמוך לשעה 00:15, הנאשם ושניים אחרים עצרו מונית בשד' בן גוריון בבאר שבע ונכנסו לתוכה. במונית נהג מר נתן טבת (להלן:"המתלונן"), שהוא כבן 71.

הנאשם והאחרים נסעו במונית כברת דרך קצרה ובסמוך לצומת שד' בן גוריון ורח' האורגים הם ביקשו מהמתלונן לעצור. המתלונן עצר והשלושה ירדו מהמונית והחלו ללכת, מבלי ששילמו עבור הנסיעה. המתלונן יצא אחריהם וביקש מהם לשלם על הנסיעה, ואז אחד מהאחרים נכנס למונית, התיישב בכסא הנהג וסגר את הדלת. המתלונן ביקש למנוע את גניבת המונית, נעמד לפניה ונשען על מכסה המנוע שלה. האדם שישב במושב הנהג החל לנסוע קדימה, לאט, כשהוא דוחף את המתלונן עם המונית ולפתע הוא נסע במהירות לאחור וגרם למתלונן ליפול על הכביש. הנאשם והאדם הנוסף עלו למונית והשלושה נסעו מהמקום במהירות. הם נסעו לשגב שלום, שם הציתו את המונית- שנשרפה כליל. במונית היו, בין היתר, כרטיס אשראי, רישיון נהיגה, 150 ש"ח, רדיו דיסק, מכשיר ג'י-פי-אס, רישיון להחזקת נשק ועוד, השייכים למתלונן. כתוצאה מנפילת המתלונן, נגרמו לו סימני חבלה, שפשופים ופצעים ברגל.

הנאשם הודה בעובדות המתוארות, במסגרת הסדר טיעון, והורשע בעבירות של גניבת רכב, לפי סעיף 413ב(א) לחוק העונשין תשל"ז -1977 (להלן:"החוק"), והצתה, לפי סעיף 448 (א)לחוק. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש.

2.         שירות המבחן ערך תסקיר על הנאשם בו צוינו, בין היתר, הדברים הבאים:

הנאשם כבן 27, יליד סודן. בילדותו, השלים 4 שנות לימוד בלבד ורעה את צאן משפחתו. אביו נרצח, לעיניו, בהצתה מכוונת של כוחות צבאיים והוא ומשפחתו סבלו מהתנכלויות.

לפני כארבע שנים נכנס לישראל, באופן בלתי חוקי, ממצרים. עם כניסתו לישראל, נעצר וכעבור כ 7 חודשים שוחרר מהמעצר. תקופה מסוימת עבד כחדרן בבתי מלון ועובר למעצרו עבד בסניף של "מחסני השוק" בבאר-שבע והתגורר בעיר.  

שירות המבחן התרשם מהנאשם כאדם בעל אינטליגנציה תקינה, רגיש מאד, החווה בדידות קשה ומתמודד עם חוויה של אבדן, ללא סיוע של גורם טיפולי או תמיכתי.

הנאשם שיתף את שירות המבחן בהתמכרותו לאלכוהול, סיפר כי נהג לשתות לשוכרה מידי יום וטען כי גם בזמן האירוע הוא היה תחת השפעת אלכוהול.

שירות המבחן התרשם כי השימוש באלכוהול מהווה עבור הנאשם מנגנון הגנה וכי לנאשם קושי להתבונן לעומק על התמכרותו ועל הנזקים הרגשיים וההתנהגותיים הנגרמים לו מצריכת אלכוהול, וכן כי אינו פנוי לברר דפוסי התנהלות בעיתיים נוספים בחייו ולקבל עליהם אחריות.

            בהתייחסו לעבירה, הנאשם מקבל אחריות חלקית לביצועה. לדבריו, באותו היום שתה לשוכרה ופגש באקראי את שני שותפיו לעבירה, אותם לא הכיר קודם לכן. לדבריו, התכוון לשלם עבור הנסיעה אך אחד מהם אמר לו שלא יעשה כן שכן מדובר בנסיעה קצרה. לאחר מכן הוא עלה יחד איתם למונית, אחרי שאחד משותפיו הכניס אותו בכוח. הוא לא ידע מה בכוונתם לעשות וכשהגיעו למקום שלא הכיר, הם ביקשו ממנו לצאת והציתו את המונית. הנאשם התקשה לגלות אמפתיה לקורבן.

שירות המבחן התרשם כי התייחסות הנאשם לעבירה מדגישה את קשייו לקבל אחריות לדפוסי התנהלותו הבעייתיים ואת נטייתו להשליך את האחריות להתנהגותו על גורמים חיצוניים. שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית והמליץ להטיל על הנאשם עונש הרתעתי שיבהיר לו את המחירים למעשיו.

3.         ב"כ המאשימה טען, כי עבירות גניבת הרכב וההצתה - בהן הורשע הנאשם, חמורות ונסיבותיהן חמורות ביותר. הנאשמים פגעו במתלונן, שהוא אדם מבוגר, נטלו את מוניתו ולאחר מכן הציתו אותה. הוא ציין כי על רקע מצבו הכלכלי של הנאשם ונתוניו של הנאשם הנוסף, יתקשה המתלונן, אם בכלל, לקבל מהם פיצוי. טען, כי מגמת פסיקת בית המשפט העליון היא להחמיר בעבירות כאלה וביקש להטיל על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן.

4.         ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בנאשם, בגילו, עברו ונסיבות חייו. טען, כי הנאשם לא הכיר קודם לכן את האחרים שהיה אתם ולא תכנן מראש לבצע את העבירות בהן הורשע. ציין, כי הנאשם לא נטל חלק מעשי בהצתת המונית והדגיש את הודאת הנאשם - שחסכה זמן, את חרטתו ואת העובדה שהנאשם נמצא לבדו בארץ, על המשתמע מכך למי שנושא מאסר.

5.         הנאשם הביע צער וחרטה על מעשיו.

דיון והכרעה

1.         המעשים שהנאשם נטל חלק בהם, חמורים ומכוערים. הוא והאחרים נסעו במונית ומשהגיעו ליעדם ירדו ממנה בלא לשלם עבור הנסיעה. לאחר מכן, כשהנהג ירד אחריהם לבקש את דמי הנסיעה, הם עלו למונית - לאחר שנהגה שנשען על מכסה המנוע שלה, הופל, נסעו למקום אחר ושם הציתו את המונית.

המתלונן העיד בפני, תיאר את הטראומה שנגרמה לו ממעשי הנאשם והאחרים וציין כי על רקע זה נזקק לטיפולים נפשיים ונגרם לו סבל רב. בנוסף לכך מסר, כי נגרם לו נזק כלכלי רב, בלשונו - "זה הפך לי את כל הפרנסה שלי", והוא הפסיק לעבוד ואיבד את מוניתו.

2.         אני רואה חומרה מיוחדת בכך שקרבן מעשי הנאשם והאחרים הוא נהג מונית. נהגי מוניות נותנים שירות לציבור בכל שעות היממה ובכל חלקי הארץ. הם מאפשרים לזרים לעלות למוניתם ומסיעים אנשים למקומות שונים, כולל מרוחקים ונידחים. על רקע זה וכדי לאפשר להם לשרת בבטחה את הציבור, יש להעניש בחומרה את מי שמנצל לרעה את הנסיבות ופוגע בהם.